פסק-דין בתיק ת"א 176546-09

בפני תביעה כספית על סך של 500,000 ש"ח.

התביעה מתבססת על סדרת אירועים בנסיבות של עזיבת התובעים את ביתם בגוש עוטף עזה, בשנת 2005, וכתוצאה מזיוף שיקים של התובעים והחזרתם כמסורבים, על ידי הנתבעים 1 ו-2.  הנתבעת 3 הינה חברה שהתקשרה במכרז עם משרד הביטחון לצורך תיאום האריזה, הובלת הציוד והרכוש האישי של התובעים מביתם שבגוש עוטף עזה, ופריקתו בביתם החדש שבישוב אפרת. 

העובדות

1.             התובעים הינם בני זוג, אשר התגוררו בישוב כפר- ים, בגוש עוטף עזה עד לפינויו בחודש אוגוסט בשנת 2005, על ידי מדינת ישראל, עת עברו התובעים להתגורר בישוב אפרתה שבגוש עציון.

2.             תכולת ביתם של התובעים נארזה על ידי סטודנטים, שפעלו מטעם משרד הביטחון, והועברה ב- 4 מכולות למגרש אחסנה בסמוך לצומת קסטינה שבדרום הארץ. לאחר תיאום עם התובעים, ביום 29.08.05, המכולות הובלו למענם החדש של התובעים ונפרקו על ידי צוות של  סבלים, שהועסקו על ידי חברת א.א. שירותים בע"מ. חברת א.א. שירותים בע"מ ביצעה את העבודה לאחר שהתקשרה בחוזה קבלנות עם אוברסיס קומרס בע"מ, הנתבעת 3, שהינה חברה שזכתה במכרז של משרד הביטחון לתיאום ואספקת שירותי לוגיסטיקה בפינוי. 

3.             בסמוך לאחר השלמת המעבר, גילו התובעים כי פנקסי שיקים שהיו ברשותם עובר לפינוי, ולמעשה הוחזקו בשידה קטנה, נלקחו על ידי מאן דהוא וכי נעשה בהם שימוש שלא כדין, ובניגוד להסכמתם ורצונם וזאת בעקבות מכתב התראה שנשלח לתובעים מטעם הנתבעת 1.

4.             ובמה דברים אמורים. מקצתם של השיקים הנ"ל הוצגו לפירעון וזאת החל מחודש נובמבר 2005, אך חוללו על ידי הנתבעת 1, בחשבון בנק שנוהל על ידי התובעים, מספרו 330-027109/50 אשר נסגר ביום  7.8.05 , וזאת בציון סיבת א.כ.מ, (סה"כ 12 שיקים), אשר בעטיים הוטלה הגבלה חמורה על חשבונות התובעים אצל הנתבעת 1 החל מיום 15.12.05, לפי חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן: " חוק שיקים ללא כיסוי"),  ובמקביל חוללו שיקים גם על ידי הנתבעת 2, בחשבון בנק שנוהל על ידי התובעים, מספרו 149177, בעת שהחשבון היה פעיל בציון סיבת א.כ.מ, והן כאשר החשבון נסגר ביום 12.2.06, מאותה סיבה (סה"כ 6 שיקים).

5.             התובעים הגישו תלונה למשטרת ישראל ביום 5.12.05 על גניבת והפצת פנקסי שיקים מהחשבון שנוהל אצל הנתבעת 1, וכן מסרו הודעה לנתבעת 1 על גניבת השיקים וזיופם בצירוף העתק מהתלונה שהוגשה למשטרת ישראל (עמ' 53, ש' 23 פרוט' הדיון).

6.             בהמשך לנסיבות המתוארות לעיל ננקטו הליכי הוצאה לפועל כנגד התובעים, כשהתובעים נדרשו גם לנהל הליכי גבייה ולהתמודד עם דרישות לפרעון חובות בגין השיקים המסורבים.

7.             ביום 15.7.2009 הגישו התובעים תביעה לחיוב הנתבעים 1 ו-2 בתשלום סך של 150,000 ש"ח, וביום 5.9.2011 הוגש כתב תביעה מתוקן לחיוב הנתבעים 1, 2 ו-3  בתשלום סך של 500,000ש"ח.

תמצית טענות הצדדים

8.             לטענת התובעים, ההגבלה החמורה שהוטלה עליהם על ידי הנתבעת 1 (להלן: " לאומי"), נעשתה בעקבות רשלנות הנתבעת 1, וזאת לאור העובדה כי השיקים שסורבו על ידי הנתבעת 1  נגנבו מהם, זוייפו והוצגו לפירעון אצל הנתבעת 1, אשר פעלה ברשלנות ולא החזירה את השיקים מחמת "חשבון סגור" או זיוף אלא מסיבת א.כ.מ שהובילה להגבלה חמורה וכן להגבלה בנסיבות מחמירות בבנק ישראל בהתאם להודעה שנשלחה לתובעים ביום 30.11.05, לפיה ההגבלה בנסיבות מחמירות תיכנס לתוקפה החל מיום 23.12.05 . דא עקא ההגבלה בנסיבות מחמירות בוטלה ביום 18.12.05 ומשכך לא נכנסה לתוקף (ס' 37 לסיכומי התובע). חרף זאת טוענים התובעים לנזקים משמעותיים אשר יש בהם כדי לחייב את הנתבעת 1.

9.             טענותיהם של התובעים כלפי הנתבעת 2 (להלן: " אוצה"ח"),  הינן כי ביום 20.11.05 הוצגו לפירעון שני שיקים בחשבון הפעיל של התובעים, שנוהל אצל אוצה"ח, אשר סורבו מסיבת אי כיסוי מספיק ולא מחמת זיוף. לטענת התובעים אוצה"ח פעל ברשלנות משסירב לפירעון השיקים מסיבת א.כ.מ וזאת חרף המגעים לסגירת חשבון הבנק, אשר בסופו של דבר נסגר בהסדר פשרה בין התובעים לאוצה"ח ביום 4.1.06. בנוסף, טוענים התובעים כי גם לאחר סגירת החשבון הוצגו לפירעון ארבעה שיקים נוספים אשר סורבו מסיבת א.כ.מ., ואשר בעטיים נשלחה התראה בדבר החלת הגבלות ביום 21.5.06, כאשר לטענת התובעים נמסרה לנתבעת 2 הודעה על זיוף השיקים והגשת תלונה במשטרה ביום 13.6.06.

10.         התובעים טוענים שהחזרת השיקים מסיבת א.כ.מ על ידי לאומי ואוצה"ח, מבלי שנבדקה דוגמת החתימה, גרמו להם לנזקים משמעותיים כגון נזקי התגוננות מפני הליכי גביה בהוצאה לפועל אשר פורטו למכביר בס' 59- 80 לתצהיר התובע 1, נזקים לפי חוק איסור לשון הרע- _____________, נזקים עקב פגיעה בדירוג האשראי וכן נזקי הפסד ואובדן עבודה, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

11.         לטענות הנתבעים, יש לדחות את התביעה וזאת כפי שיפורט להלן:

טענות הנתבעת 1, (להלן: "לאומי")

ראשית, הסיבה לסגירת החשבון בלאומי ביום 7.8.05 הייתה הליכים משפטיים שנקט לאומי כנגד התובעים בשל חוב שנוצר בחשבון בסך של 61,600 ש"ח, אשר באו לסיומם בהסדר חוב מיום 7.7.05 לפיו היה על התובעים לשלם ללאומי סך של 51,000 ש"ח (ת.א 701315/03).

שנית, משנסגר החשבון היה על התובעים להחזיר לבנק או להשמיד את פנקסי השיקים שהיו בידיהם והשייכים לחשבון הסגור, ומשכך אין לתובעים להלין אלא על עצמם בשל השימוש האסור שנעשה בשיקים שנמשכו בחשבון סגור.

שלישית, הבנק פעל בהתאם להוראות חוק שיקים ללא כיסוי, הוראות המפקח על הבנקים וכן נהלים פנימיים של הנהלת לאומי. ההגבלה בחשבון הסגור נעשתה כדין, וההגבלה בנסיבות מחמירות, שהוטלה על ידי בנק ישראל הינה כפועל יוצא מהעובדה ביום 11.10.04, הוגבלו התובעים בחשבון אחר שבבעלותם בבנק המזרחי המאוחד בע"מ, סניף אשקלון.